בְּאֹרַח פֶּלֶא

שמעתי את קריאת התנשמת
המשיטה את הלילה
בקצב כמיהתה.
באתי עד נבכי מדבר,
שם הטל על סיבי העלים מסנוור,
ובחקר ציה התהלכתי.
אחזתי בדממה, שניסרה את חזות-קשיחותו של היער
עד ידמע מעומק הרוך של עשביו.
דבקו בי ריח התלתן ופשטותו של הקחוון.
ראיתי את רכות הים בסערו
ולחשו לי הגלים את חלומם.
הגבעות התקמרו למולי מתשוקה
והארץ נפתחה אלי בדרכה
ומכל המרחקים נקבצתי לנשק את צווארך
ולשיר לך שירים
על פלא אהבתך