רשומה מהבלוג "תכלס", לשעבר "כנענות ואמנות אחזקת הונדורה" בתפוז
קישור לרשומה המקורית בתפוז: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?entryId=148466
קישור לרשומה המקורית בתפוז: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?entryId=148466
פורסם ב-21 ביוני 2004, 12:25 במדור כללי
ג` תמוז התשס"ד
התקנת תא סולרי אינה סתם יעילות, בסבתיות כפולה: גם צל וגם שמוש באנרגיה. היא תשובה חלקית לנושא שמעסיק אתי מאז שאני זוכר את עצמי: ההפטרות מחֹם. לא סתם התענינתי ברדיאטורים, ונטילטורים, אזני עזים (ואזני), זיעה, ההבדל בין צל אלון לצל אקליפטוס, חֹם סגולי, מזגנים ומקררים. ואולי דוקא עתיקות התעסקותי בענין וחשיבותו בעיני הם שעכבוני בהתקנת התא. ובכן מה שיפה בעיני בענין הוא שעקר החשמל שמגיע ממנו משמש להפעלת המקרר, כך שלשמעשה השמש מקררת עבורי איסתי אפרסק כדי שאוכל לרוות מצרבה שנאמר את שוקקה כנחל בצרב
בקצות אצבעותי אני נוגע בך
לטוף מהסס, בורר מלים
ובבוא עתו אולי תניב אהבתנו
לאחוי המתחבר והולך
שבבי שירים בגלישה
אטית
-נגה מחשמל היתושים
-אור אחרון נמוג ממסעדת פרדוקס באלון הגליל
-ענן כבד ורך מעל חרבת תפן ומתחתיו שקיעה בוהקת
-בא לילה עד נפש (תאור לטל)
-עיני הדר
-תמונות בפורום טיולים בארץ
התקנת תא סולרי אינה סתם יעילות, בסבתיות כפולה: גם צל וגם שמוש באנרגיה. היא תשובה חלקית לנושא שמעסיק אתי מאז שאני זוכר את עצמי: ההפטרות מחֹם. לא סתם התענינתי ברדיאטורים, ונטילטורים, אזני עזים (ואזני), זיעה, ההבדל בין צל אלון לצל אקליפטוס, חֹם סגולי, מזגנים ומקררים. ואולי דוקא עתיקות התעסקותי בענין וחשיבותו בעיני הם שעכבוני בהתקנת התא. ובכן מה שיפה בעיני בענין הוא שעקר החשמל שמגיע ממנו משמש להפעלת המקרר, כך שלשמעשה השמש מקררת עבורי איסתי אפרסק כדי שאוכל לרוות מצרבה שנאמר את שוקקה כנחל בצרב
בקצות אצבעותי אני נוגע בך
לטוף מהסס, בורר מלים
ובבוא עתו אולי תניב אהבתנו
לאחוי המתחבר והולך
שבבי שירים בגלישה
אטית
-נגה מחשמל היתושים
-אור אחרון נמוג ממסעדת פרדוקס באלון הגליל
-ענן כבד ורך מעל חרבת תפן ומתחתיו שקיעה בוהקת
-בא לילה עד נפש (תאור לטל)
-עיני הדר
-תמונות בפורום טיולים בארץ
התגובות מתפוז:
אני מאוד אוהבת מה שכתוב כאן. אפשר להרגיש את האהבה שלך, לכל: לאינטנט, לשירה, לדברים היפים... נהנתי מאוד לקרוא.
אחכה בקוצר רוח לרשימה הבאה...
ואני ממש מצטערת שאין לנו מספיק זמן לדבר, זה לא יתכן וצריך לפתור את המצב הזה לאלתר!
אחכה בקוצר רוח לרשימה הבאה...
ואני ממש מצטערת שאין לנו מספיק זמן לדבר, זה לא יתכן וצריך לפתור את המצב הזה לאלתר!
הוספת תגובה לתגובה זו
אפשר הסבר על התמונה? חוץ משהיא מתארת "תאונה"...
הוספת תגובה לתגובה זו
מצאתי אתה בפורום טיולים בארץ כשחפשתי תמונות מהכרמל. לדעתי היא יפה ומשלבת חֹרש כרמל אותנטי, וחלק מכונית, שהוא חשוב גם כן, וכמו כן סמון השביל שנותן תחושת דרך...
גם מבחינה צלומית וצבעונית היא יפה מאד..
איני מבטיח שלא להחליפה אם תצלמי תמונה מתאימה יותר אשר תכיל, למשל, ונדורה ספציפית ואלונים
גם מבחינה צלומית וצבעונית היא יפה מאד..
איני מבטיח שלא להחליפה אם תצלמי תמונה מתאימה יותר אשר תכיל, למשל, ונדורה ספציפית ואלונים
הוספת תגובה לתגובה זו
התעלם מהסימה אני לא יודעת איך להפטר ממנה.
אתה רואה ברשומה הזאת, במיוחד בשיר החותם, יש איזון בין אש למים. לא ברמה של כתר אבל בהחלט ברמה של דעת, מתוך הדעת כמובן ניתן להתבונן ואולי אף להבין את הכתר, כמו השתקפות הירח באגם- אכן ניתן להתבונן בהשתקפות כל עוד מבחינים במים הרוטטים תחתיה.
לא הצלחתי להבין הרבה דברים מעבר לרמת הגרון, העין והמצח. הבנה ברמת הלב ישנה גם ישנה אך על מנת להעמיק אותה יש לגעת.
לאחרונה אנחנו רחוקים כל כך- אולי אתה כועס עלי ואינך יודע. (אולי ההיפך הוא הנכון או שמא התחלתי לפחד ממך. כבר שנים שלא חשתי בזאת אך יכול להיות שכאן הפתרון לתשובה.)
משהו כמו כנאפה הוא רעיון לא רע בכלל, נראה לי שעכברים אוהבים כנאפה לא? מובן שצריך לתפוס אותו שוב!! רק הפעם אין צורך לכלוא אותו או לשבור אותו. בפחד גדול יקרב אל הקערה המהבילה מתק חלב אם, יגשש וירחרח, יכול להיות שנצטרך להכין איזה שמונה מגשים שכאלה לפני שיעז לגשת. אחרי פעמיים שלא הצליח לחמוק בוודאי שיחשוב פעמיים לפחות לפני שייגש. אחרי שיאכל מצלחתנו, ניתן לו לחמוק וללכת. תהיה ריקנות גדולה. חלל יפער. כיוון שניתן לו לחמוק ולא נאלץ אותו להישאר לנצח. הרי אתה כבר יודע איך מוות (ובוודאי רצח) הוא סוג של הנצחה.
א.
גו-מי: העלמה נישאת
שפיכת אור
1.
גוף האגם שקט ושבע ורחב ידיים ואפל
תנועתו מופנית אל הפנים:
חושך הצולל אל תוך עצמו הלוך ושוב
עד בוא החורף בגשמיו הרכים.
2.
רעם בקרום האגם: זעזוע.
שורשים נעורים
האדמה, קפואה, שולחת אדוות אל פני המים.
3.
קצר סבלנות,
נמשך האגם אחר הקול
כמו היה זה צו השמיים,
נמשך אחר האדוות
כמו היו אלו טיפות הגשם הנחשקות.
4.
האגם מתפזר.
5.
אגם תחת האדמה.
במקום בו היו שורשיו הקדומים,
תהום אפלה
עיניים מביטות בה לפנים
בפחד גדול.
6.
אני מביטה בפחד גדול:
ענני השמים משתקפים בקרקעית
והם פקוקים במים.
מתי יצווחו?
7.
תחת בטני האגם שקט ועדין
אני דופקת את ליבי בי ללא אהבה,
מרחיבה את בטני עד צער גדול
מפעפע בה ומאים לסתום גרון וושט.
8.
הברק מבזיק בשקט.
מופתעת אני מפרפרת במים השקטים
וצוללת עד בטן האדמה הלחה.
9.
המים מתפזרים
אורי אתם.
ב.
חואן: התפזרות הפצה
רפואה
1.
רוח עוברת על פני המים
ומניעה קלות אדוותיהם.
רגליי נחשפות נושקות לאדמה.
בטני צמודה לבטנה.
2.
הרוח רוחשת באוזניי.
אוזניי מקשיבות לרוח.
גבי חש בקור:
חריץ הנפתח מאחוריו.
3.
ידיי מונחות בצידי ירכיי
כפותיהן פונות אל הרוח העוברת
בהן בשקט ומרפאה.
רקותיי מבינות דבר מה בקול הריק,
ממלאות בו את בטני ובטני
מתמלאת ברוח העוברת
בה בשקט ומרפאה.
4.
ידיי רועדות.
דק מים מתפתל בחריץ הנפתח מעלי
כמו בועת סבון
5.
ידיי רועדות.
עיניי מבחינות באור,
אני מבחינה בחוץ.
ידיי רועדות.
אני בונה בהן מזבח קטן
אך איני שורפת או חותכת בהן כלום.
7.
ידיי חדשות הן
צמחו מן העריפה.
הן לומדות לרעוד לפני פעולה.
8.
אני קטנה ותופרת בתנועות קפדניות שמלה
שאתעטף בה כדי לצאת,
בריאה ומגהקת.
אתה יונתן אני ליקוש
אתה רואה ברשומה הזאת, במיוחד בשיר החותם, יש איזון בין אש למים. לא ברמה של כתר אבל בהחלט ברמה של דעת, מתוך הדעת כמובן ניתן להתבונן ואולי אף להבין את הכתר, כמו השתקפות הירח באגם- אכן ניתן להתבונן בהשתקפות כל עוד מבחינים במים הרוטטים תחתיה.
לא הצלחתי להבין הרבה דברים מעבר לרמת הגרון, העין והמצח. הבנה ברמת הלב ישנה גם ישנה אך על מנת להעמיק אותה יש לגעת.
לאחרונה אנחנו רחוקים כל כך- אולי אתה כועס עלי ואינך יודע. (אולי ההיפך הוא הנכון או שמא התחלתי לפחד ממך. כבר שנים שלא חשתי בזאת אך יכול להיות שכאן הפתרון לתשובה.)
משהו כמו כנאפה הוא רעיון לא רע בכלל, נראה לי שעכברים אוהבים כנאפה לא? מובן שצריך לתפוס אותו שוב!! רק הפעם אין צורך לכלוא אותו או לשבור אותו. בפחד גדול יקרב אל הקערה המהבילה מתק חלב אם, יגשש וירחרח, יכול להיות שנצטרך להכין איזה שמונה מגשים שכאלה לפני שיעז לגשת. אחרי פעמיים שלא הצליח לחמוק בוודאי שיחשוב פעמיים לפחות לפני שייגש. אחרי שיאכל מצלחתנו, ניתן לו לחמוק וללכת. תהיה ריקנות גדולה. חלל יפער. כיוון שניתן לו לחמוק ולא נאלץ אותו להישאר לנצח. הרי אתה כבר יודע איך מוות (ובוודאי רצח) הוא סוג של הנצחה.
א.
גו-מי: העלמה נישאת
שפיכת אור
1.
גוף האגם שקט ושבע ורחב ידיים ואפל
תנועתו מופנית אל הפנים:
חושך הצולל אל תוך עצמו הלוך ושוב
עד בוא החורף בגשמיו הרכים.
2.
רעם בקרום האגם: זעזוע.
שורשים נעורים
האדמה, קפואה, שולחת אדוות אל פני המים.
3.
קצר סבלנות,
נמשך האגם אחר הקול
כמו היה זה צו השמיים,
נמשך אחר האדוות
כמו היו אלו טיפות הגשם הנחשקות.
4.
האגם מתפזר.
5.
אגם תחת האדמה.
במקום בו היו שורשיו הקדומים,
תהום אפלה
עיניים מביטות בה לפנים
בפחד גדול.
6.
אני מביטה בפחד גדול:
ענני השמים משתקפים בקרקעית
והם פקוקים במים.
מתי יצווחו?
7.
תחת בטני האגם שקט ועדין
אני דופקת את ליבי בי ללא אהבה,
מרחיבה את בטני עד צער גדול
מפעפע בה ומאים לסתום גרון וושט.
8.
הברק מבזיק בשקט.
מופתעת אני מפרפרת במים השקטים
וצוללת עד בטן האדמה הלחה.
9.
המים מתפזרים
אורי אתם.
ב.
חואן: התפזרות הפצה
רפואה
1.
רוח עוברת על פני המים
ומניעה קלות אדוותיהם.
רגליי נחשפות נושקות לאדמה.
בטני צמודה לבטנה.
2.
הרוח רוחשת באוזניי.
אוזניי מקשיבות לרוח.
גבי חש בקור:
חריץ הנפתח מאחוריו.
3.
ידיי מונחות בצידי ירכיי
כפותיהן פונות אל הרוח העוברת
בהן בשקט ומרפאה.
רקותיי מבינות דבר מה בקול הריק,
ממלאות בו את בטני ובטני
מתמלאת ברוח העוברת
בה בשקט ומרפאה.
4.
ידיי רועדות.
דק מים מתפתל בחריץ הנפתח מעלי
כמו בועת סבון
5.
ידיי רועדות.
עיניי מבחינות באור,
אני מבחינה בחוץ.
ידיי רועדות.
אני בונה בהן מזבח קטן
אך איני שורפת או חותכת בהן כלום.
7.
ידיי חדשות הן
צמחו מן העריפה.
הן לומדות לרעוד לפני פעולה.
8.
אני קטנה ותופרת בתנועות קפדניות שמלה
שאתעטף בה כדי לצאת,
בריאה ומגהקת.
אתה יונתן אני ליקוש
הוספת תגובה לתגובה זו
(בענין הקֹר)
בקר אחד (היה אז חדש שבט) אבי עמד במשרד, הרים הת שפופרת הטלפון, לחץ על כמה לחצנים, המתין לתשובה ואמר "שלום, אפשר לדבר עם א` סיון?" אותו רגע הייתי בטוח שהוא מתקשר ליום, במטרה לדון בעניני מזג האויר בו וכו`, והדבר נראה לי טבעי מאד, שהרי במרפסת המשרד הוא יושב רב היום ומצוה על העננים לנוע הנה ושמה, יותר מהר ויותר לאט, והם נענים לו, ומורה לרוח את כוונה ונענות לו תמרות העשן מבתי הזקוק ומחברת החשמל, וכך בכונון מדיק שאורך מספר ימים הוא מביא גשם וכד`, ולכן גם נראה לי טבעי מאד שא` סיון לא היה, שכן היה כאמור שבט. בצהרים, התברר שא` סיון הוא אליהו סיון, שאחראי באפן כלשהו על אניות, והתכנון היה ליבא קֹר מהאוקיאנוס האתלנטי! הכיצד? ונטילטורים יתקנו בתוך האניה, ויפעלו כשהיא תעבר באוקינוס האתלנטי, בלילות הקרים. האויר הקר יקרר את הסחורות (חטה, שעורה, תירס, סויה, וכו`). כשתצא האניה מהאוקינוס האתלנטי תפסק פעילות המאוררים והקר ישאר בתוך הסחורה עד הגעתה לחיפה, וישמר בה עד סוף הקיץ העוקב!
אז כנראה זה עובר בתורשה
מאב לבן או פשוט משהו באדמה הזאת רק בלי האו
בקר אחד (היה אז חדש שבט) אבי עמד במשרד, הרים הת שפופרת הטלפון, לחץ על כמה לחצנים, המתין לתשובה ואמר "שלום, אפשר לדבר עם א` סיון?" אותו רגע הייתי בטוח שהוא מתקשר ליום, במטרה לדון בעניני מזג האויר בו וכו`, והדבר נראה לי טבעי מאד, שהרי במרפסת המשרד הוא יושב רב היום ומצוה על העננים לנוע הנה ושמה, יותר מהר ויותר לאט, והם נענים לו, ומורה לרוח את כוונה ונענות לו תמרות העשן מבתי הזקוק ומחברת החשמל, וכך בכונון מדיק שאורך מספר ימים הוא מביא גשם וכד`, ולכן גם נראה לי טבעי מאד שא` סיון לא היה, שכן היה כאמור שבט. בצהרים, התברר שא` סיון הוא אליהו סיון, שאחראי באפן כלשהו על אניות, והתכנון היה ליבא קֹר מהאוקיאנוס האתלנטי! הכיצד? ונטילטורים יתקנו בתוך האניה, ויפעלו כשהיא תעבר באוקינוס האתלנטי, בלילות הקרים. האויר הקר יקרר את הסחורות (חטה, שעורה, תירס, סויה, וכו`). כשתצא האניה מהאוקינוס האתלנטי תפסק פעילות המאוררים והקר ישאר בתוך הסחורה עד הגעתה לחיפה, וישמר בה עד סוף הקיץ העוקב!
אז כנראה זה עובר בתורשה
מאב לבן או פשוט משהו באדמה הזאת רק בלי האו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה